החלטה בתיק ת"א 474-05

מונחת בפניי  בקשתו של התובע להוספת ראיה. הראיה בה עסקינן היא היתר בניה שניתן על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה גליל מרכזי ביום 29.08.77  לבקשת התובע, המתייחס לבניית בית המגורים שבנה התובע על המקרקעין במחלוקת הידועים   הידועים כגוש 19475 חלקה 75 (להלן: " חלקה 75").  (אין חולק כי ההיתר מתייחס לחלקה 75 אף שמצויין בו מספר חלקה אחר: 72 ע.א.). 

בקשת ההיתר מתייחסת לשטח בגודל של 700 מטרים רבועים  ונושאת את חתימת האב/הסב המנוח - יוסף גאנם כבעלים רשומים של החלקה הנ"ל. 

אזכיר כי חלקה 75 היא חלקה המיועדת לפי תוכנית בנין העיר החלה עליה למגורים. חלקה זו רשומה בחלקים שווים על שמם של חמשת האחים לבית משפחת גאנם או יורשיהם עפ"י צו קיום צוואה שהוצא לאחר מות האב יוסף המנוח. 

הבקשה להוספת ראיה נוספת הוגשה לראשונה ביום 27.06.11 וזאת לאחר שכבר ניתנה החלטה מפורטת עוד ביום 17.09.09 אשר התייחסה לאופן חלוקתן  של החלקות החקלאיות וכן לאופן שבו יש לחלק את חלקה 75.

ההחלטה הנ"ל, שמתייחסת כאמור גם לחלקה 75,  ניתנה בעקבות הסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים ביום 18.06.09 שזו לשונו:

"המחלוקת היחידה שנותרה בתיק זה לעניין שאלת חלוקת חלקה 75 בכלל או בשלב זה ותנאי החלוקה, ככל שייקבע שיש לחלקה, תוכרע על דרך של הגשת סיכומים בכתב ועל יסוד כל החומר שהונח בפני בית המשפט על ידי הצדדים".

בעקבות הסדר דיוני זה ולאחר שהוגשו ראיות הצדדים וסיכומיהם, בחנתי את טענות הצדדים ביחס לחלקה 75 והכרעתי בהן. בין היתר, דחיתי את טענות התובע כי כל חלקה 75 ניתנה לתובע במתנה על ידי אביו, תוך שאני קובעת את הדברים הבאים:

"לבסוף, טענת התובע ואשתו כי אבי התובע מסר לו את כלל הזכויות בחלקה 75 על חשבון זכויותיו ביתר אדמות הבניה, עוד לפני 35 שנים, לא הוכחה ולא בנימה, והיא סותרת מסמכים אשר הוצגו על ידי התובע עצמו. טענה זו אינה נתמכת בראיה בכתב אף שעסקינן בעסקה במקרקעין הטעונה כתב והיא נסמכת אך ורק על דברי התובע ואשתו שטענה בתצהירה, כי עזבה את בית חמה לטובת חלקה 75, לאחר שהובטח לה כי חלקה 75 מוקנית לה ולבעלה.

עצם מתן ההיתר לתובע, לבנות את ביתו על חלקה 75, אין פירושו הענקת מלוא הזכויות בחלקה זו לתובע. לטענה זו גם אין זכר בצוואת האב יוסף שהוריש בצוואתו את "כל עזבונו מהמקרקעין והנכסים לבניו ובני בנו המנוח חסן, שנפטר לפניו, בחלקים שווים", מבלי שצויין דבר וחצי דבר לעניין זכויותיו המלאות של התובע בחלקה 75. גרסה זו אף אינה עולה בקנה אחד עם הסכמי החליפין והחלוקה שצירף התובע עצמו לתצהיריו, ובכלל זה הסכם החלוקה בין האחים מיום 04.04.86 המתייחס לחלקה 3 בגוש 19471 ; והסכם "חילופי  האדמה" מיום 25.05.92 שנחתם בינו לבין הנתבע 3 א', בשמו ובשם אחיו שהרי מה הצורך בעסקאות חליפין אם חלקה 75 ממילא מוקנית לתובע בשלמות?!".

למרות שדחיתי את טענת התובע כי חלקה 75 ניתנה לו במתנה על ידי אביו בשלמות, קיבלתי את טענות התובע כי יש לו זכויות ב- 1/5 מן החלקה הידועה כחלקה  40 בגוש 19467 ששטחה הכולל 416 מטרים, והוריתי כי חלקו בחלקה 40 ינתן לו בחלקה 75.

להחלטתי זו הגעתי אף שחלקה 42 נרשמה על שם המנוח אסעד, אבי הנתבעים 1 א' - ג' בשלמות, וזאת לאור סעיף 5 להסכם החלוקה מיום 04.04.86 המתייחס לחלוקת חלקת "אל מדורה" בגוש 19471 חלקה 3, שם התחייב אסעד גאנם לתת לכל אחד מארבעת אחיו תמורת חלקה בגורן עליו בנה את ביתו שטח שווה בחלקות אחרות, כאשר נקבע במפורש  ש"אם זה אפשרי יתן אסעד לתאופיק ב"אל מג'אריקה" תמורת חלקו של תאופיק בגורן".

כמו כן, קיבלתי את טענות התובע בדבר תוקפם המחייב של הסכמי החליפין שהוצגו ביחס לנתבעים מס' 3 וקבעתי כי במסגרת הצעת החלוקה בעין של חלקה 75 שתמסר על ידי המודד, יש לקחת בחשבון 200 מ' נוספים לזכות התובע על חשבון חלקם של הנתבעים  3 בחלקה זו.

אדגיש כי על ההחלטה מיום 17.9.09 לא הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

לאחר מתן ההחלטה הנ"ל הוגשה ע"י התובע בקשה לפסילת המומחה אבו ריא, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט לשם מתן הצעת חלוקה ביחס לחלקות החקלאיות בבעלות הצדדים ונתבקש למסור הצעת חלוקה גם ביחס לחלקה 75.

בעקבות אותה בקשה, ותלונות שהגיש התובע לגורמים שונים כנגד המודד, בקש  המומחה אבו ריא לסיים  את תפקידו ומיניתי תחתיו את גב' בלה כדריה לשם מתן הצעת חלוקה בחלקה 75 המתבססת על החלטתי מיום 17.9.2009.

כל הצדדים והתובע במיוחד, התמהמהו בתשלום שכרה של המומחית, מה שעיכב את הגשת חוות הדעת. בסופו של דבר, חוות הדעת הוגשה ביום 16.11.11 באופן שכל שנותר לבית המשפט כדי לסיים תיק זה, משנת 2005 (!) הוא לבחון את ההסתייגויות שיש לצדדים ביחס להצעת החלוקה הנ"ל, לשמוע במידת הצורך את חקירת המומחית, וליתן החלטה סופית בעניין פירוק חלקה 75 (לאחר שבית המשפט כבר סיים את מלאכתו בענין פרוק החלקות החקלאיות). רוצה לומר: מצויים אנו כיום בשלביו הסופיים של התיק, וכמעט לפני הישורת האחרונה!

והנה, ביום 27.06.11, בחלוף כשנה ושמונה חודשים ממועד מתן החלטתי מיום 17.09.09 לעניין אופן ביצוע החלוקה של חלקה 75 הגיש התובע בקשה להוספת ראיה שנועדה לשכנעני כי אביו המנוח הקנה לו במתנה 700 מ"ר מתוך חלקה 75.

עוד קודם להגשת בקשתו מיום 27.06.11, הגיש התובע בחודש 02/11 תביעה חדשה לבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת ת.א. 27482-02-11 בה עתר למתן פסק דין הצהרתי לפיו קיבל במתנה בשנת 1967 את מלוא זכויותיו של המנוח בחלקה 75. לעתירה הנ"ל צירף את הראייה החדשה.

הנתבעים טענו במסגרת ההליך הנ"ל כי יש לעכב ההליכים בתביעה זו עד לסיום ההליכים בתביעת הפירוק המתנהלת בפניי, וכן טענות נוספות בדבר התיישנות, שיהוי, נזק ראייתי ועוד.